נטורופתיה

“אם הרופאים של היום לא יהיו התזונאים של מחר, אזי התזונאים של היום יהיו הרופאים של מחר”. ד”ר פאבו אירולה.

בתקופה הפרה היסטורית בני האדם האמינו שמחלות נגרמות ע”י כשפים או כוחות על טבעיים, כמו שדים או אלים זועמים.

היפוקראטס, הוא ששבר אמונה תפלה זו והפך לרופא הראשון בהיסטוריה, שביסס את תורתו על הטבע. רופאים האמונים על מסורת היפוקראטס, הניחו כי כל דבר בטבע הוא בעל בסיס רציונאלי ולכן תפקידו של הרופא הוא להבין את חוקי היקום הברור ולקיימם. הם ראו במחלה תולדה וחיפשו את הסיבה לה בתופעות הטבעיות- אוויר, מים, מזון וכו’. “הכוח המרפא של הטבע”- משפט זה מציין את יכולתו של הגוף לרפא את עצמו.

נטורופתיה כדרך חיים

הנטורופתיה מהווה דרך חיים ותפיסה ריפויית גם יחד, המשתמשות באמצעים טבעיים שונים על מנת למנוע מחלות ולטפל בהן.

בנדיקט לאסט שתורתו ויוזמתו הארגונית הן שהחדירו את הנטורופתיה לארה”ב, מגדיר את הנטורופתיה כך: “השיטה הטבעית לטיפול במחלות מבוססת על חזרה לטבע דרך וויסות הדיאטה, הנשימה, הפעילות הגופנית, הרחצה והשימוש בכוחות שונים, כדי לבטל את התוצרים הרעילים בגוף ולהעלות את החיוניות של החולה לרמה התואמת בריאות נאותה”.

למעשה קיים רק כוח מרפא אחד וזהו הטבע עצמו, כלומר- כוחו הפנימי של האורגניזם להתגבר על מחלות. השאלה היא, האם נוח יותר להילחם במחלות באמצעות תרופות מעוררות גירוי או באמצעות הכוחות הפנימיים של הריפוי הטבעי? האין כוחות פנימיים אלו, מסורתיים הרבה יותר מאשר האמצעים המלאכותיים של הרוקח?

היישום המעשי של גורמים טבעיים אלו, אם הם מותאמים כהלכה לכל מקרה ומקרה, הוא סימן אמיתי, שאמנות הריפוי הזאת עלתה לגדולתה באמצעות תמיכתם של טיפולים עדינים ובלתי מזיקים.

Vis Medicatrix Naturae – הכוח המרפא של הטבע

האמונה העמוקה ביכולת של הגוף לרפא את עצמו, אם תינתן לו האפשרות הנאותה, היא אבן היסוד של העיסוק ברפואה הטבעית. המסקנה הנובעת מכך היא, אם נצטט את היפוקראטס- “אל תגרום נזק”, כלומר הימנע בזהירות רבה ממנהגים המחלישים את הגוף ומטיפולים אשר נוטלים על עצמם את אחד מתפקודיו של הגוף.

לפילוסופיה זו יש מגבלות ולפעמים הגוף זקוק ליותר מאשר תמיכה, מטרתו של הרופא הנטורופת במצבים אלו היא להשתמש בהתערבות הפחות פולשנית. ליישומה של פילוסופיה זו, נדרש הרופא הנטורופת לתחום רחב של כישרונות אבחון וריפוי, המתחשב במגוון נושאים, המרכיבים את מקצוע הנטורופתיה. אם נגדיר היטב את המונח “בריאות” נמצא שהוא יותר מאשר סתם חוסר מחלה, זהו מצב דינמי חיוני, אשר מאפשר לאדם לשגשג או להסתגל למגוון רחב של סביבות ומתחים.

אנשים הנדבקים בכל הצטננות מקרית, אינם בריאים, הם ייחשבו בריאים רק כשיפסיקו להיות מועדים לזיהומים. בריאות ומחלה הן כעין נקודות על הרצף, שבו המוות נמצא בקצה אחד ותפקוד מיטבי, בקצה השני. המוות הוא אכן בלתי נמנע, אבל את הנכות ההדרגתית ניתן למנוע.

 דרכי הטיפול של הנטורופת

הנטורופת משתמש במגוון סוגי ריפוי: תזונה, צמחי מרפא, מגע, תוספי מזון, יעוץ לשינוי אורח החיים.

מטרת הנטורופת היא לעזור למטופל לרפא את עצמו ובהזדמנות זו להדריך ולחנך את המטופל כיצד לפתח אורח חיים בריא יותר. ביקור ראשון אצל הנטורופת אורך כשעה, המטרה היא ללמוד כמה שיותר אודות המטופל, לרשום את ההיסטוריה הרפואית שלו במלואה, לבדוק בדיקות מעבדה ונהלים אבחוניים אחרים. ישנו דיון לגבי תזונת המטופל, סביבתו, מתח, פעילות גופנית ואורח חיים. המאמץ הוא לטפל באדם בשלמותו וזאת לאחר שמתקבלת תמונת מצב לגבי בריאותו של המטופל ולגבי המחלה ממנה הוא סובל.

“רופא המחר לא יעסוק במתן תרופות, אלא יוביל את החולה לגלות עניין בטיפול בגוף האנושי, בתזונה שונה, בסיבות למחלה ובדרכי מניעתה”. תומאס אדיסון.

ככל שלומדים יותר את הסיבות לבעיות הבריאות הנפוצות בתקופתנו, מתברר שלרפואה הנטורופתית יש תשובות רבות באמתחתה.

“רופא המחר” נמצא עמנו כבר היום ולמעשה מתחילת המאה…

המאמר מאת: יעל אבנון, מתוך האינציקלופדיה לרפואה טבעית.

×